מגן אברהם רל״ז

מהדורה: מגן אברהם

1 פרי מגדים פתח ↗

ואין עמ״א ואפילו התפללו ערבית מבע״י אין נופלין דכבר שויא לילה וכן תשלומין מנחה אין ליפול בערבית לאחר ערבית ועוד דתשלומין לא תקנו כ״א בתפלה ולא בתהלה לדוד כ״ש לתחנון: בא״ר בשם זקנו הגאון שאמר עלינו עם הציבור אף שכבר אמר שיר המעלות בתפלת ערבית אם בלילה אומרים דכתיב ביה העומדים בבית ה׳ בלילות ובא״ר צידד בזה ונוהגים לאומרו מ״מ כשהוא בלילה יע״ש:

1 אליה רבה על שלחן ערוך אורח חיים פתח ↗

ה להפסיק וכו'. ומכל מקום לא יפסיק יותר שלא יהא נראה כסוף פסוק. ויפסיק בין כי ובין כל, וידגיש כ"ף של כל, כן כתב של"ה דף רנ"ב רי"ג ע"ב בשם דרך חיים. עוד כתב שיפסיק מעט בין רחמיך רבים בין ה' בין ה' ימלוך, בין ה' בין וישמרך מכל רע, בין ה' בין ישמר צאתך בין תהילת ה' בין ידבר פי. בפסוק יודוך עמים אלהים יש פסיק בין עמים לאלהים, שאם לא יפסיק נראה כאומר שהעמים הם אלהים, עד כאן. ירושלמי צריך להתיז כי לעולם דלא לשתמע כל העולם, וכן סמ"ך של חסדו צריך להתיז דלא לשתמע בשי"ן חשדו לשון חשד. וכתב לחם חמודות לאו למימרא שידגוש הסמ"ך בדג"ש חזק ותיעשה השו"א נח שלא כמשפט שאין לשנות התנועות כלל, עד כאן. נפשינו חכתה ידגיש החי"ת דלא לשתמע חס ושלום הכתה חס ושלום של"ה. ודע דמזמור הודו לה' קראו הוא מדברי הימים סימן ט"ז ואף דהוא נמי בתהילים מכל מקום יש ביניהם שינוי קצת במקצת מלות כמו שכתב אבודרהם הלכות שבת. צריך לומר לך אתן ארץ כנען בלא את, יעלוץ השדה בצדי"ק ולא בזי"ן, ויאמרו כל העם הוי"ו בפת"ח והיו"ד בדג"ש, עוד וישעך תתן לנו היו"ד בסגו"ל. והא דאמרינן הודו לה' קראו פירוש לפי שדוד תיקנו לפני הארון לומר בבוקר בתמיד של שחר עד באם אל תרעו ובתמיד של בין הערבים מן שירו לה' עד והלל לה', וכתב לחם חמודות מטעם זה נהג מורי מהר"י לחזור ולומר שירו לה' קודם תפילת מנחה, עד כאן. ומסתמא לא היה אומרו אלא עד והלל לה' כמו שכתב הלבוש, ולכך תמיהני על מגן אברהם בסוף סימן רל"ז שכתב בשמו לומר עד והוא רחום:

1 ואין נופלין וכו'. וכן כ' האגור וכן נכון על פי הקבל' ב"ח:

1 מחצית השקל פתח ↗

ס"ק א ואין כו' וכן נכון כו' ע' לעיל במ"א סי' קל"א ס"ק ט' ומ"ש בש"ע שאין הש"ץ חוזר התפלה. כתבו הטעם כיון דעיקר התקנה לחזור התפלה להוציא מי שאינו בקי וכיון דתפלת ערבית רשות הרי דאין מי שמחויב בדבר ואין הש"ץ צריך להוציאו ואע"ג דאם התפלל פ"א ערבי' כבר שויא עליו חוב מ"מ כיון שהתפלל פ"א ע"כ הוא בקי ואין צריך לש"ץ ואם אינו בקי ע"כ לא התפלל בשום פעם ואע"ג דעכשיו דכ"ע קבלו עליהם לחוב מ"מ לא קבלו עלייהו להטריח הצבור לחזור הש"ץ התפלה כ"כ הל"ח וכ' בספר אליה רבה בשם ש"ג דנהגו בקצת מקומו' לו' קודם ערבי' מזמור שיר המעלות הנה ברכו כו ע"פ מה שכתוב בברכות דף ה' אלא אם היה רגיל לקרות קורא ואם רגיל לשנות שונה ואח"כ קורא ק"ש ומתפלל והכא טעמא כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה ובחרו במזמור זה דכתיב ביה העומדים בבית ה' בלילות וכ' דמה"ט אם מתפללים מנחה ומעריב סמוכים אין לו' המזמור כיון שהתפלל מקודם וקודם תפלת המנחה אמר אשרי דהוי כמו ד"ת והם סמוכים זה לזה תו א"צ:

מגן אברהם רל״ו » « מגן אברהם רל״ח